מחשבון גימטריה › מוצאות הפה
מוצאות הפה – מחשבון חילוף אותיות
אותיות שיוצאות מאותו מקום בפה מתחלפות זו בזו. זהו אחד הכלים הוותיקים ביותר בפירוש לשון המקרא.
טבלת מוצאות הפה
| קבוצה | אותיות |
|---|---|
| 1 | א – ה – ח – ע |
| 2 | ב – ו – מ – פ |
| 3 | ג – י – כ – ק |
| 4 | ד – ט – ל – נ – ת |
| 5 | ז – ס – ש – ר – צ |
איך זה עובד
- גרון: א, ה, ח, ע.
- שפתיים: ב, ו, מ, פ.
- חיך: ג, י, כ, ק.
- לשון: ד, ט, ל, נ, ת.
- שיניים: ז, ס, ש, ר, צ.
דוגמה צעד אחר צעד: רכיל ← רגיל
- ר נשארת.
- כ מתחלפת ב-ג – שתיהן מאותיות החיך (גיכ״ק).
- י ו-ל נשארות.
- התוצאה: רגיל, כפירוש רש״י (ויקרא יט, טז).
המקורות
- ספר יצירה מחלק את האותיות לפי מוצאיהן.
- רש״י על "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ" (ויקרא יט, טז): "שהכ״ף נחלפת בגימ״ל, שכל האותיות שמוצאיהם ממקום א׳ מתחלפות זו בזו" – רכיל = רגיל.
- רש״י על ישעיהו כא, טו: "נטושה כמו לטושה... נו״ן בלמ״ד".
- הבן איש חי (בן יהוידע, יומא לט ע״ב) משלב את מוצאות הפה עם אתב״ש: עָמָל הופך לחַיִל – ע↔ח במוצאות הפה, מ↔י באתב״ש, ול׳ נשארת.
דוגמאות מהמקורות
רכיל ← רגיל
ויקרא יט, טז – רש״י
הסימנים המסורתיים
חמש הקבוצות נזכרות בסימנים: אחה״ע (גרון), בומ״ף (שפתיים), גיכ״ק (חיך), דטלנ״ת (לשון), זסשר״ץ (שיניים). כל אות יכולה להתחלף באותיות שבסימן שלה. להשוואה בין כל השיטות: צפנים בתורה.
שאלות נפוצות
למה אותיות מאותו מוצא מתחלפות?
כי הגייתן קרובה. רש״י כותב שכל האותיות שמוצאיהן ממקום אחד מתחלפות זו בזו.
מה הם חמשת מוצאות הפה?
גרון – אחה״ע, שפתיים – בומ״ף, חיך – גיכ״ק, לשון – דטלנ״ת, שיניים – זסשר״ץ.
האם מוצאות הפה משמשים בפירוש המקרא?
כן. רש״י מפרש "רכיל" כ"רגיל" כי הכ״ף והגימ״ל מאותו מוצא (ויקרא יט, טז), ו"נטושה" כ"לטושה" בחילוף נו״ן בלמ״ד (ישעיהו כא, טו).