מחשבון גימטריה › אטב״ח
אטב״ח – מחשבון גימטריה אטבח
אטב״ח היא גימטריה חשבונית: האותיות מזווגות כך שערכיהן משלימים זה את זה לעשר, למאה ולאלף.
טבלת אטב״ח
| א ↔ ט | ב ↔ ח | ג ↔ ז | ד ↔ ו |
| י ↔ צ | כ ↔ פ | ל ↔ ע | מ ↔ ס |
| ק ↔ ץ | ר ↔ ף | ש ↔ ן | ת ↔ ם |
| ה ↔ נ ↔ ך |
איך זה עובד
- משלימות ל-10: א↔ט (1+9), ב↔ח, ג↔ז, ד↔ו.
- משלימות ל-100: י↔צ (10+90), כ↔פ, ל↔ע, מ↔ס.
- משלימות ל-1000 עם האותיות הסופיות: ק↔ץ (100+900), ר↔ף, ש↔ן, ת↔ם.
- האותיות האמצעיות ה (5), נ (50) ו-ך (500) מתחלפות זו בזו.
- במנוע החיפוש הראשי זוגות האותיות הסופיות מותרים רק בסוף מילה. במחשבון הייעודי לאטב״ח הם מותרים בכל מקום.
דוגמה צעד אחר צעד: סהדה ← מנון
- ס מתחלפת ב-מ (60+40=100).
- ה מתחלפת ב-נ (האותיות האמצעיות 5 ו-50).
- ד מתחלפת ב-ו (4+6=10).
- ה מתחלפת שוב ב-נ, ובסוף מילה נכתבת ן.
- התוצאה: מנון.
המקורות
- בגמרא: "שכן באטב״ח של ר׳ חייא קורין לסהדה מנון" (סוכה נב ע״ב).
- רש״י שם: "באטב״ח – אלפא ביתא הוא: א״ט ב״ח ג״ז ד״ו".
- רבנו גרשום (בבא בתרא קטז ע״א) מפענח "לבי טמיא" – "לבית אבל, נפיק מאטב״ח ומאלב״ם": שילוב של שתי גימטריות בביטוי אחד.
דוגמאות מהמקורות
סהדה ← מנון
סוכה נב ע״ב; משלי כט, כא
אטב״ח לעומת אתב״ש
באתב״ש הזוגות נקבעים לפי המקום באלפבית. באטב״ח הם נקבעים לפי הערך המספרי: כל זוג משלים לעשר, למאה או לאלף. לכן אטב״ח הוא שילוב של חילוף אותיות וחשבון. להשוואה בין כל השיטות: צפנים בתורה.
שאלות נפוצות
למה ה, נ ו-ך מתחלפות זו בזו?
כי ערכן 5, 50 ו-500 – האמצע של העשרות, המאות והאלפים – ואין להן בן זוג שמשלים אותן.
מי השתמש באטב״ח?
הגמרא בסוכה נב ע״ב מייחסת אותו לר׳ חייא, ורש״י מפרט שם את הזוגות.
למה ה, נ ו-ך מתחלפות זו בזו?
ערכן 5, 50 ו-500 – האמצע של כל סדרה. אין להן בן זוג שמשלים לעשר, למאה או לאלף, ולכן הן מתחלפות זו בזו.
מה ההבדל בין אטב״ח לאתב״ש?
באתב״ש הזוגות נקבעים לפי המקום באלפבית (א↔ת). באטב״ח לפי הערך המספרי: א↔ט כי 1+9=10, י↔צ כי 10+90=100.